Great Lakes Myth Society – Great Lakes Myth Society / 2005

אמנם אני לא כזה מתעניין או מתמצא במוזיקה מהעת האחרונה, אבל נדמה לי שזה היה האלבום שהכי אהבתי ב-2005.

כבר מהשם ניתן לשים לב שהלהקה, שבאה ממישיגן, שייכת לסצנת האלטרנטיב קאנטרי הפורחת של המידווסט האמריקאי. הדמיון ל Midlake, Great Lake Swimmers או אלבומו של סופיאן סטיבנס Greetings from Michigan, The Great Lakes State אינו רק בשם, אלא גם בסגנון שמשלב אמריקנה שורשית עם רוק אלטרנטיבי מתוזמר לעילא ועשיר בכלי נשיפה ומיתר, אך עם לב פועם של גיטרה-בס-תופים. אמנם הלהקה לא הגיעה אף פעם לממדי ההצלחה של הנזכרים לעיל, אך לדעתי היא מוצלחת אף יותר מהם.

 לאחר שהאחים טימות'י וג'יימס מונגר פירקו את הרכב האלטרנטיב קאנטרי הקודם (והמוצלח גם כן) שלהם The Original Brothers and Sisters of Love הם לקחו איתם את יחידת הקצב והקימו ב-2004 את ההרכב הנ"ל, ששמו מתייחס למדינת מוצאם, שמכונה כאמור The Great Lakes State. 

לאחר שנה יצא אלבום הבכורה הנושא את שמם, וכבר בו הלהקה הגיעה לכדי גיבוש שלם ומלהיב של הסגנון המוזיקלי שהם החלו בפיתוחו בלהקתם הקודמת. הם לוקחים את האלטרנטיב קאנטרי, שניחן בfeel מאוד משוחרר וחופשי, כיאה לקאנטרי והפולק שהסגנון שואב מהם, והפכו אותו למשהו אפי ומלוטש יותר. לעתים הליטוש הזה, שניכר מסגנון ההלחנה ועד ההפקה, פוגע מעט וגורם לשירים קצת להישמע כמו מתוך מחזמר, אך לרוב זה עוזר למוזיקה הזאת להישמע אחרת לגמרי. הסאונד הדרומי והמחוספס עוטף שירים מלודיים, מורכבים ורבי תפניות לעיתים, מינוריים ופשוטים במקרים אחרים, מגוונים מספיק בשביל לשמור על עניין ומולחנים ברמה שמצליחה לגרום לכמה מהם לא לעזוב את האוזן למשך כמה זמן.

חובה לחובבי אלטרנטיב קאנטרי, וגם מי שלא מתחבר לאמריקנה יכול להיות שימצא כאן משהו קצת אחר ממה שהז'אנר בד"כ מציע.

Great Lakes Myth Society – Great Lakes Myth Society / 2005 / Label: Stop, Pop & Roll

מודעות פרסומת

2 Responses to Great Lakes Myth Society – Great Lakes Myth Society / 2005

  1. ארז says:

    שמעתי את האלבום כמה וכמה פעמים, ואת האמת לא אהבתי ואני ממש לא מסכים עם מה שכתבת עליו.
    קודם כל, הציפיות שלי היו בשמיים אחרי שזרקת לאוויר שמות של אמנים שאני כל כך אוהב ואחר כך עוד אתה כותב שהלהקה הזו יותר טובה מהם! וואו! ישר טסתי להוריד את האלבום. בסוף מצאתי אלבום הרבה יותר מדי מלוטש (וזה מרגיש שהוא מלוטש ממש בכוח!), ומשום מה מאוד סכריני, דבר שאינו מתאים כלל לאמריקנה מחוספסת. כך שלצערי התאכזבתי מאוד. סורי.
    לא נורא, זה מה שקורה כשמנסים על עיוור אמנים חדשים.
    עכשיו אני עובר לשמוע את האלבום ששמת פה של הגו ביטווינס. מקווה שהוא יהיה לפחות באותה רמה של האלבום היחיד שלהם ששמעתי מ- 2003 שאני מאוד אוהב ושהוא לדעתי לא פחות ממדהים.

  2. albumaday says:

    שמע, אני מסכים שהוא אובר מלוטש וסכריני לעתים, אני חושב שגם ציינתי את זה ("…לעתים הליטוש הזה, שניכר מסגנון ההלחנה ועד ההפקה, פוגע מעט וגורם לשירים קצת להישמע כמו מתוך מחזמר…"), אבל לדעתי רמת ההלחנה כאן מספיק גבוהה בשביל לפצות על זה. אין ספק שזה פחות מחוספס ממרבית האמריקנה, אבל שם זה הרבה פעמים בא על חשבון יכולת כתיבת שירים מורכבת, בעיני. אבל כמובן שהכל עניין של טעם, מצטער אם יצרתי ציפיות מוטעות.
    אין לי ספק שתאהב את האלבום של הגו-ביטווינז אם אהבת את Bright Yellow Bright Orange, יש בו את אותם איכויות שיש בו רק ברמה אף יותר גבוהה. ובכלל מרבית האלבומים שלהם מומלצים (רק אלה מתחילת-אמצע שנות השמונים בהם הם עדיין אפלים ופוסט-פאנקים קצת פחות מוצלחים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: