Arti E Mestieri – Tilt / 1974

לפני כמה שנים, כשעוד הייתי בעיצומה של קדחת הפרוג שתוקפת כל בן נוער בעל סקרנות טבעית למוזיקה, משום מה נתפסתי חזק על פרוג איטלקי. מתישהו אני אצטרך לעשות איזה ספיישל מסודר כאן שיציג כמה אלבומים מוצלחים מן העשרות שמשום מה חשבתי שיהיה מעניין לשמוע באותה תקופה. אבל כרגע ארצה להתמקד דווקא בבן חורג של הפרוג האיטלקי, והוא הפיוז'ן\פרוג האיטלקי.

הפרוג האיטלקי של שנות השבעים מתחלק בעיקרו לשלושה תתי ז'אנרים: הסימפוני, קרי, הפרוג הסטנדרטי, שמושפע מענקי הז'אנר ומיוצג ע"י להקות כמו PFM, Banco del Mutuo Soccorso ו Le Orme הוא העיקרי; הזרם האוונגרדי יותר, שמושפע מתנועת ה Rock In Opposition ומלחינים מודרניים ומיוצג ע"י להקות כמו Stormy Six (שהופיעו בערב המיתולוגי שחנך את אותו זרם שכיום מוכר פשוט כRIO); והז'אנר שבו עסקינן היום – הפיוז'ן\פרוג האיטלקי, שהלהקה המוכרת ביותר שמייצגת אותו היא Area, אך האלבום הנידון כאן הוא לדעתי שיאו של הז'אנר.

המאפיינים העיקריים של הז'אנר, שמבדילים אותו מפיוז'ן סטנדרטי נוסח Mahavishnu Orchestra או Weather Report (למרות שגם אצלם ניתן לזהות מאפיינים פרוגים בקלות), הם השילוב המובהק לפרוג של השפעות קלאסיות והלחנה רב-נושאית מורכבת לעומת הנטיה הפיוז'נית למוטיבים רוקיים שזוכים לוריאציות ג'אזיות; והשימוש הרב בכלי נשיפה קלאסיים, כינורות ומלוטרון, שנותנים הרגשה פרוגית למהדרין, בשילוב עם הריפים הרוקיים-קלאסיים ברוחם. אך יש כאן גם מספיק ג'אז-רוק משוחרר, שיכול לקסום גם למי שמוטרד מאנאליות היתר של הפרוג, מה שמתבטא יותר מכל בתיפוף המופרע והנוירוטי של Furio Chirico. בדומה למייקל גיילס (המתופף של הגלגול הראשון של קינג קרימזון) או מתופפי פיוז'ן אנרגטיים במיוחד, הוא לא ממש מסתפק בלשרת את שאר הכלים ולתת להם בסיס, אלא הולך קדימה ועובר להתפרעויות ספונטניות ומעברים-בתוך-מקצבים שיכולים אולי להישמע כחוסר ריסון חובבני אצל מתופפים מתחילים ונלהבים, אך אצלו הופכים למשהו מסעיר ומעורר השראה.

באופן כללי מה שמבדיל את האלבום הזה יותר מכל מפיוז'ן רגיל הוא חוזקם המלודי של הלחנים. אמנם רוב הקטעים הם אינסטורמנטליים, אך ישנו יותר מקום להלחנה מאשר לאלתור, והם מרגישים יותר כמו חלק מיצירה שלמה וכתובה היטב מאשר משהו חופשי וממוקד פחות. גולת הכותרת של האלבום הם חמשת הקטעים הראשונים (או פשוט צד א' של תקליט הויניל), שמתמזגים אחד לשני ומהווים מעין יצירה רב-נושאית נהדרת של 20 דקות. דווקא הקטע השמיני, שהוא באמת באורך ובמבנה של יצירה פרוגית בת 14 דקות, הוא חלש יותר, ולא מצליח להתרומם לגבהים של הקטעים הקודמים, שנתפסים יותר באוזן.

זהו אלבום אנרגטי, מלהיב, אך גם מולחן לעילא ומיועד בעיקר לאלו שמחפשים בפיוז'ן או בפרוג את הצדדים התוכניים יותר מאשר את האווירה והfeel, אך גם מבלי לוותר על אלה.

 
Arti E Mestieri – Tilt / 1974 / Label: Cramps

מודעות פרסומת

One Response to Arti E Mestieri – Tilt / 1974

  1. דרור says:

    אני לא מבין גדול בפרוג, יש כמה להקות, הנגישות יותר שאני מחבב, בעיקר אלו שלפני גל הפרוג. מהפרוג האיטלקי אני מכיר רק את PREMIATA FORNERIA MARCONI, שלמעהש כלל לא נשמעים כמו פרוג אלא רק כמה חבר'ה עם ישרים ארוכים (:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: