Marine Girls – Lazy Ways + Beach Party / 1981-1983

אחת מלהקות הנשים שאני הכי אוהב, והשפעה ישירה על להקות כמו הסופטיז שכתבתי עליהם שבוע שעבר, היא Marine Girls.

לפני שטרייסי ת'ורן זכתה להצלחה בינלאומית עם Everything But the Girl, היא עשתה רוק מינימליסטי, אקוסטי ברוחו, אינטימי ונינוח עד כדי עצלות, כמו ששם אחד האלבומים מרמז. גם הלחנים המיוחדים, עם הבלחות של השפעות ג'אז, בוסה נובה וסרף, שאפיינו את להקתה המוכרת יותר, נמצאים גם כאן בשלב החשוף והראשוני שלהם.

שני האלבומים היחידים של הלהקה נאספו ב-1997 לכדי דיסק אחד, והוא זה שמובא כאן. דווקא האלבום המאוחר יותר, Lazy Ways מ-83' הוא זה שמופיע ראשון, ובצדק, כיוון שהוא המוצלח יותר מבין השניים.
שירים קצרים, פרימיטיביים, בנויים סביב ריף או שניים, עם גיטרה חשמלית או אקוסטית מרכזית ויחידת קצב מינימלית ביותר. הקול הנונשלנטי, העצל, חתום ההבעה אך הנעים בו זמנית של ת'ורן הוא הליווי המושלם למלודיות הפשוטות (שאת רובן היא גם הלחינה), כשבכל שיר יש איזה טוויסט אחר שתופס את האוזן, כמו הבוסה-נובה המלודית של Second Sight, אווירת החוף הלילית של Don't Come Back, או הג'אזיות הקלה של That Fink, Jazz-Me-Blues Boy (דווקא על הקאבר התפל ל-Fever הייתי מוכן לוותר).
זהו אלבום פשוט אבל ממכר, שנראה שנעשה כמעט ללא מאמץ, אך עם גרוב ואווירה יוצאת דופן, שגם ת'ורן בעצמה לא הצליחה לשחזר בהרכבים המאוחרים שלה.

גם האלבום הקודם של הלהקה לא משתווה לו לחלוטין, ו-Beach Party הוא המעט פחות מוצלח מבין השניים באסופה הזאת, אבל עדיין דומה למדי בסאונד שלו לשני, ונשמע כמו המשך הגיוני של האלבום, עם מספיק פנינים משלו. זהו כאמור האלבום הראשון של הלהקה, וכפי שנרמז מהשם, הסגנון נוטה יותר לסרף, מוזיקת חוף ורטרו סיקסטיזי. אך הכל מועבר דרך אותו פילטר של מינימליזם שמורכב מגיטרות (ובס מאוד דומיננטי) ומיעוט ביחידת קצב. למעשה מבין השניים זהו האלבום המוזר יותר, כיוון שיש בו שילוב פרדוקסלי של מוזיקה כמעט שמחה וקצבית, עם דגש יותר חזק על קולות גבוהים ונאיביים ומלודיות נעריות, אבל בהגשה עירומה עם סאונד שנשמע מאוד ריק. בערך כמו מסיבת חוף באמצע הלילה אחרי שכולם כבר עזבו.

זוהי מוזיקה שיכולה לקסום גם לחובבי Twee עם ההרמוניות המתוקות והלחנים המלודיים, אבל גם לחובבי פוסט-פאנק אפל יותר ומינמיליסטי, או לחובבי להקות גיטרות-ושום-דבר-אחר. דווקא הפרימיטיביות של הסאונד שלהן מנעו ממנו להתיישן, וזה נשמע שונה, מוזר ומיוחד באותה מידה גם היום.

Marine Girls – Lazy Ways + Beach Party / 1981-1983 / Label: Cherry Red

מודעות פרסומת

3 Responses to Marine Girls – Lazy Ways + Beach Party / 1981-1983

  1. בדלי says:

    נהדר! באמת שכייף פה
    זו אחלה להקה
    אווריה אנגלית מלנכולית מינימליסטית של חוף הים הנטוש בברייטון
    אני ממליץ אם כבר גם על אלבום הסולו הראשון והמופלא של טרייסי ת'ורן וגם על אלבום הסולו הראשון של בן וואט בו מתארח גם רוברט וואייט

  2. albumaday says:

    תודה רבה על התגובות, שרון. נראה לי ששמעתי סינגל של בן וואט עם ווייאט מאמצע שנות השמונים שהיה מאוד מוצלח, אני אנסה באמת את האלבום שלו, ואת של ת'ורן, תודה על ההמלצות. אשמח גם לשמוע איזה אלבומים כאן שלא הכרת הצליחו לקלוע לטעמך.

  3. פרנק says:

    עוד לא הקשבתי אבל שמתי מיד להורדה – כי אני מאוד אוהב את החומרים המוקדמים של EBTG, בגלל האווירה המיוחדת שלהם שלא שמעתי אצל אמנים אחרים. וכמו שכתבת – "אינטימי ונינוח עד כדי עצלות" – זה גם תיאור יפה EBTG המוקדמים, כך שזה בהחלט מסקרן אותי לדעת מה היה שם קודם.
    תודה. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: