Kathy McCarty – Dead Dog's Eyeball / 1992

הסיפור של דניאל ג'ונסטון, אחת מהדמויות האקצנטריות והמעניינות היותר של עולם הרוק העצמאי, כבר סופר פעמים רבות, והמקום האידיאלי ביותר לשמוע אותו יהיה הסרט התיעודי המוצלח The Devil and Daniel Johnston שם נפרש בבהירות סיפורו של המוזיקאי החובבן שהיה מקליט בטייפ ביתי שירים שהיה שר בפרימיטיביות עם פסנתר או גיטרה בבית הוריו, והפך לסנסצייה אמריקאית לאחר שאמנים כמו קורט קוביין וסוניק יות' הודו בהערצתם לטיפוס המוזר שסבל משלל בעיות נפשיות והצליח כל פעם להרוס את עצמו מחדש לאחר שכבר נראה שהוא על סף הפריצה הגדולה. אך במקום הצלחה עולמית הוא נהיה לדמות קאלט, ומכיוון שהשירים שלו עשויים בצורה כל כך גולמית וחובבנית, הוא גם נהיה מוזיקאי שרבים אוהבים לבצע קאברים לשיריו, בניסיון לקחת את חומר הגלם הלא מלוטש שהוא השאיר ולעשות ממנו משהו יותר נגיש. אלבום הקאברים שיצא לאחרונה Discovered Covered: The Late Great Daniel Johnston (לא לדאוג, הוא עדיין בריא ושלם) הדגים זאת בצורה הקיצונית ביותר, בו מוזיקאים בשיעור קומה של טום ווייטס, בק, Teenage Fanclub, Eels, Mercury Rev ורבים אחרים ניגשים לבצע מחדש את שיריו (האהוב עלי מאותו אלבום הוא הביצוע המאופק והמרגש של מ. וורד לStory of an Artist שנדמה לי שתפס בצורה הטובה ביותר את הרוח הרגישה וההרסנית של ג'ונסטון).

אך הרבה לפניהם היתה זו קאת'י מקארתי שביצעה מחדש את שיריו בצורה מלוטשת ונקיה יותר. לאחר מערכת יחסים מסובכת ובעייתית עם ג'ונסטון (שמסופרת באותו סרט, בו מקארתי עדיין מסתכלת עליו בחיבה וטוענת בצדק שאם היא תיזכר אי פעם בזכות משהו, זה יהיה בזכות האלבום הזה), וקריירה משל עצמה כאחת מהדמויות המוזיקליות המרכזיות של אוסטין, טקסס, העיר שממנה יצאו היא וג'ונסטון, היא החליטה להקדיש אלבום שלם לשיריו.

השיר הידוע ביותר (ולדעתי גם המוצלח ביותר) מהאלבום הוא Living Life שהופיע בפסקול "לפני הזריחה" של ריצ'רד לינקלייטר (והביצוע המקורי של ג'ונסטון אינו מתקרב אליו בכלל). עוד קודם לכן לינקלייטר, גם הוא יליד אוסטין, הכניס שיר של ג'ונסטון בסרטו המצוין המוקדש כל כולו לאותה עיר והטיפוסים האקצנטריים שבה, "Slacker", שבו גם מקארתי משחקת תפקיד קטן ומקסים לקראת סופו.

אך מלבדו ישנן פנינים רבות נוספות באלבום, שכמעט קשה אחריהן להקשיב למקור המקושקש והבלתי נהיר של ג'ונסטון. נכון, הרבה מהקסם שלו הוא בדיוק בגולמיות הזאת, בהרגשה שאנו מקשיבים למישהו ששר לעצמו בחדר השינה שלו ובמקרה מלחין שירים בכישרון של מוזיקאי נדיר, אך לפעמים זה עושה חטא לשירים עצמם, כשהמלודיות שלהן לא זוכות לטיפול הראוי ונבלעות בתוך שטף אי-הקוהרנטיות. לכן אין האלבום הזה מהווה תחליף לאלבומיו של ג'ונסטון עצמו, אבל הוא בהחלט מדגים, אולי אף יותר טוב ממנו, את כישרון ההלחנה שלו, כשמקארתי עדיין שומרת על חלק מהתמימות והנאיביות של המקור.

Walking the Cow למשל לוקח שיר שמורכב במקור מדפיקות עצבניות על אורגן חורק ומצליח להוציא ממנו את המלודיה הממכרת שהיתה טבועה בו כשהוא מקיף את הפסנתר הנוירוטי בבס וכלי מיתר שמדגישים את הלחן והופכים אותו מפנינה קטנה ולא מלוטשת ליהלום של ממש. Hey Joe (שום קשר לשיר של הנדריקס) לוקח בלדה קטנה ופשוטה ורק מחדד את הקצוות שלה, בעיבוד פשוט ועדין (שוב עם כלי מיתר מרגשים ברקע) שמצליח לרגש יותר מהמקור. גם קטעים אווירתיים יותר כמו I Had a Dream המאוורר והג'אזי או Desperate Man Blues שגורם לה להישמע כמו זמרת ברים אפלולית, מצליחים בלקחת את הבסיס של השירים של ג'ונסטון ולחבר אותם לאסתטיקה ז'אנרית מוכרת, כשהשילוב ביניהם מעשיר את כל אחד מהצדדים. בכלל, בהרבה מהמקרים נראה שמקארתי הבינה מה ג'ונסטון ניסה לעשות בצורה גסה, או איזה מוסכמה הוא ניסה לחקות, והוציאה אותה לפועל כמו שצריך.

לא שמדובר אגב באלבום מושלם. הוא מעט ארוך מדי (22 שירים בכל זאת), וישנם בכל זאת כמה שירים שלא תואמים את ההפקה שנבחרה להם. Running Water שמושר אקפלה לצליל מים זורמים הוא מיותר ומביך, וGrievances עם הפסנתר ההונקי-טונקי שלו דווקא התאים יותר לביצוע המחופף של ג'ונסטון מאשר לזה של מקארתי.

אבל עדיין יש כאן מספיק שירים ותגליות שיכולים לקסום גם למי שמעולם לא שמע על ג'ונסטון, וגם למי שמכיר את השירים שנשמעים אחרת לגמרי כאן. נכון, אין כאן את הקסם והאישיות הכל כך מיוחדת של ג'ונסטון הילדותי ושובה הלב באותה מידה שהוא מתוסבך ומטריד לעיתים. אבל יש כאן שירים טובים, שעושים שירות טוב למה שהיו בבסיסן רק סקיצות, שחיכו למישהו שיקח אותן ויוציא מהן את הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בהן כל הזמן.

Kathy McCarty – Dead Dog's Eyeball: Songs of Daniel Johnston / 1992 / Label: Bar/None

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: