הבלוג חוגג חודש!

אני יודע שזה מוגזם לחגוג אחרי זמן כל כך קצר, אבל בא לי לעשות איזה סיכום ביניים, ובלוגים חייבים תאריך עגול בשביל להצדיק פוסטים כאלה, ולא היה לי כוח לחכות עד לחגיגות השנה.

לפני חודש, בקפריזה של רגע, החלטתי לפתוח את הבלוג הזה. הרבה זמן התחשק לי לפתוח בלוג על מוזיקה, בהתחלה של פודקאסטים (אולי גם זה יבוא מתישהו), אבל כשעלתה ההשראה לקונספט הזה, נראה לי שהמחויבות לכתוב על אלבום אחד כל יום תהיה יותר בריאה עבור עצלן חרד-כתיבה כמוני (כבר יצא לי לפתוח בלוג על קולנוע לא מזמן שננטש אחרי פוסט אחד). למען האמת, אני די מופתע שהצלחתי לשרוד אפילו חודש אחד בכתיבה רציפה יומיומית, בלי להחמיץ ולו יום אחד (וכמעט לא יצא לי לכתוב מראש פוסטים שיתפרסמו אחר כך, מסיבות של עצלנות יותר מאשר מוסריות). שמחתי לגלות שעם הזמן אנשים הגיבו בצורה חיובית לאלבומים, וזה בעיקר מה שעודד אותי להמשיך. אני יודע שיש אנשים שבשבילם בלוג הוא יותר אאוטלט לפריקת דברים שהיו צריכים להיכתב, אבל אצלי לא נראה לי שהייתי טורח להתמיד בלי הפידבק מבחוץ. לכן אני גם מזמין את כל מי שיוצא לו לקרוא כאן באופן קבוע לזרוק איזו מילה, סתם בשביל שאני אדע שאתם כאן ושיש איזו תכלית לכתיבה הזאת (אין לי אפילו סטטיסטיקות של כמה אנשים נכנסים או מנויים ברסס וכאלה). מה גם שאם לא סופרים את התגובות שלי יש כאן יותר פוסטים מתגובות, וזה קצת חבל.

אני חייב להודות שלכתוב על מוזיקה זה לא פיקניק, ועם כל פוסט אני נוטה להסכים יותר ויותר עם האימרה של זאפה שלכתוב על מוזיקה זה כמו לרקוד על ארכיטקטורה. איכשהו אני מעדיף לנסות להישאר ענייני ולתאר את המוזיקה בצורה אובייקטיבית כמה שיותר מאשר להיסחף לתיאורים סובייקטיבים על מה שהמוזיקה גורמת לי להרגיש, אבל אני מניח שזה ישתנה, פשוט כי זה מתחיל לחזור על עצמו מהר מדי. גם להתעסק במילים נראה לי כמו מוצא קל מדי. עבורי המוזיקה היא תמיד הדבר המשמעותי ביותר, והמילים הם סוג של ערך מוסף שיש לי חשק להתעמק בו רק אם המוזיקה באמת מוצלחת (וגם אם היא כן אני לרוב לא טורח). לכתוב ביקורת על אלבום שבה עיקר תשומת הלב מופנה למילים נראה לי כמו חטא למקצוע. אשמח גם לפידבקים לגבי הכתיבה, מה אפשר לשפר וכיוצא בזה. אני יודע שאני כותב מסורבל ומפותל מדי, אבל נראה לי שזה נהיה כבר חלק מהסגנון של הבלוג.

מצטער אגב שאני לא כותב כאן בשמי, אבל בגלל הלינקים לאלבומים וכל זה חשבתי שיהיה בטוח יותר להישאר אנונימי בינתיים. אם בא לכם ליצור קשר אתם יכולים לשלוח מייל ל archaicinema@gmail.com .

זהו בינתיים.

ובשביל שלא יצא שהתחמקתי מחובת האלבום היומי – הנה משהו שלא נראה לי שצריך להשחית יותר מדי מילים עליו, גם מכיוון שנכתב על הלהקה מספיק לא מזמן כשסולנה בא לארץ ואני בטיפשותי פיספסתי אותו כי לא זכרתי לבדוק את התאריך. זהו אלבום תזמורתי יותר ברוחו שמוצא אותם במוּד יותר קצבי מהרגיל, על גבול הדיסקו והפאנק, אבל עדיין עם המלודיות והיכולת לרגש בצורה בלתי שגרתית שהם התפרסמו בזכותם. כמעט כל שיר כאן הוא נפלא, וזה מתמודד חזק על תואר האלבום המוצלח ביותר שלהם לדעתי.

Lambchop – Nixon / 2000 / Label: Merge

מודעות פרסומת

9 Responses to הבלוג חוגג חודש!

  1. whiteballoon says:

    מזל טוב. אל תישבר.

    עשית לי את השבוע האחרון.
    במיוחד עם הלמונהדס ששנים לא שמעתי וגיליתי את הדיסק מחדש.

    אחלה עבודה.

  2. שי נובלמן (פיקטיבי) says:

    זה בלוג חשוב. בדיוק היום דיברתי עם חבר על כך שאנחנו לא מכירים די מוזיקת שוליים (או באמת אלטרנטיבית) שלא מהעשור האחרון, וכל מה שהככרנו זה גראנג', בריטפופ ופופ אם.טי.וי. אני גם לצערי נתקלתי בפאנק ישראלי מאוחר.
    אני חושב שהבלוג שלך חשוב, כי הוא נותן מידע בד"כ על דברים פחות מוכרים, שאין לי ספק שברוב המקומות לא אקרא עליהם. גם הרעיון של אלבום ביום ומאפשר התעדכנות וגיוון רחב,

  3. ג says:

    אנחנו כאן, אל תדאג.
    נהנה לקרוא ולשמוע את המוזיקה ,תמשיך עם העבודה הטובה.

  4. ד says:

    אני התגלגלתי במקרה, ודווקא אינני תופס מעצמי מבין גדול במוסיקה.
    אני שמח לומר שאני מנצל את הפלטפורמה כדי להרחיב את הידע וההכרות שלי, ומקפיד לשמוע את כל האלבומים ומאוד נהנה.
    בקיצור, המשך כך! תודה רבה

  5. Shoegazer says:

    אני פה ואני פה יום יום. ולא סתם אני ממליצה עליך בכל הזדמנות שאפשר -הכי כיף לי עם הבלוג הזה.
    אני דווקא כותבת על מוזיקה בעיקר בהקשר אימפרסיוניסטי. אני חושבת שזה ההבדל בין להחזיק בהבנה יותר "מוזיקולוגית" או אפילו אינטלקטואלית, לפשוט לדעת מה אתה אוהב. אני שייכת לקטגוריה השניה ולכן קשה לי לכתוב אובייקטיבית על מוזיקה.

    תמשיך ככה- אתה משמח

  6. albumaday says:

    תודה רבה על התגובות, בהחלט עשיתם לי חשק להמשיך. שוגייזרית – אני מאוד מקנא באלה שמסוגלים לכתוב בצורה אימפרסיוניסטית בלי להיקלע למנייריסטיות (בועז כהן הוא דוגמה טובה), אבל נראה לי שהאידיאל הוא לשלב בין שתי האסכולות, אולי מתישהו אני אגיע לשם.

  7. Shoegazer says:

    קראתי את הקטע הבא בפוסט האחרון של יאיר יונה וישר חשבתי עליך ועל כתיבה אימפרסיוניסטית משובחת

    "
    זמרים, הם שופר ווקאלי לנפש. זמרים ענקים, הם שחקנים עם שליטה מושלמת בקול שלהם. זה לא אומר שהם צריכים לדייק. זה אומר שהם צריכים שליטה מושלמת בכלי שלהם. בוב דילן היה זמר ענק. הוא היה חרא של זמר במונחים האקדמים, אבל היה מגיש מעולה. זה מה שאפשר לו להקליט 11 דקות של Desolation Row ועדיין להיות מענין גם בדקה התשיעית. יש לו כנות.
    טום וויטס שר כמו צפרדע את Alice, אבל הוא שחקן כל כך גדול, עד שהוא גורם לך לרצות לקפוץ ממעבורת שחונה בהאדסון.
    ז'ק ברל היה זמר גדול, אבל מספיק שוט אחד של פוקוס על העינים שלו ב ne me quitte pas, כדי להבין שהוא לא שר. הוא בוכה. עם כל הגוף.
    "

  8. Trubadur says:

    לגמרי במקרה ( ואני לא מאמין במקרה) קראתי על הבלוג בעכבר העיר, נכנס בסוף שבוע ונהנה. בהפוך מנובלמן אני דווקא לא ממש מכיר את האלטרנטיבה של העשור האחרון דווקא.מעניין כמובן לבחון את הטעם האישי ומנעד ההנאה. אמנם הכרתי את רב האלבומים
    אבל גם טוב להזכר.עשית לי גם חשק לכתוב ( מה שלא אעשה כמובן כי אין לי זמן או כשרון) בעיקר כי אני חושש שלא תצליח להתמיד לאורך זמן.אני לא מכיר 300 אלבומים ראויים ואני מכיר הרבה.רעיון נחמד יהיה לשלב אורחים כפי שעשית אבל רק אם הם משתלבים בקו הכללי שלך.המשפט למעלה " עבורי המוזיקה היא תמיד הדבר המשמעותי ביותר, והמילים הם סוג של ערך מוסף שיש לי חשק להתעמק בו רק אם המוזיקה באמת מוצלחת (וגם אם היא כן אני לרוב לא טורח)." הוא גם האני מאמין שלי ומראה שהאוזן שלך במקום הנכון.
    כמו שאמר דיוויד בואי "יאסאסיין"

  9. albumaday says:

    מגניב, כתבו עלי בעכבר העיר? איפה, באתר או בעיתון המודפס, ומתי?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: