Dexy's Midnight Runners – Too-Rye-Ay / 1982

מצטער שבשבוע האחרון זה הפך לאלבום כל יומיים, בערך, אבל הייתי קצת עסוק וגם הותשתי קצת, ואני קצת מרגיש שאני מתחיל לחזור על עצמי.

מי ידע ש-Dexy's Midnight Runners, שאחראים לאחד מהלהיטים הממכרים ביותר של האייטיז, Come On Eileen (שבניגוד לרובם מצליח עדיין לא להימאס), הם לא סתם להקת One Hit Wonder טיפוסית, אלא בכלל הרכב נורת'רן סול מלודי, מיוחד ונפלא שכל קשר בינו ובין פופ ניו-ווייבי מתקתק הוא רק צירוף מקרים תקופתי.

בדומה ל-Proclaimers, עוד להקה שמזוהה בחוסר צדק משווע עם להיט אחד, הם מערבבים השפעות קלטיות, פולקיות-בריטיות יחד עם רגישות גבוהה לפופ וחוש מלודי מדבק. המנטליות הHoedownית שלהם קצת מזכירה את הקומיטמנטס מהסרט באותו השם, אבל במקום קאברים מתאמצים מדי לקלאסיקות סול ורוקנרול, הם עושים שירים נהדרים וממכרים בתחושה של פאן טהור וחוסר מאמץ.
הלהקה היא למעשה Kevin Rowland, הזמר וכותב השירים העיקרי, יחד עם הרכב הנגנים המשתנה סביבו (מההרכב של אלבומם הקודם Searching for the Young Soul Rebels המוצלח גם הוא מ1980, נשאר רק הטרומבוניסט כאן). הקול הבריטי מאוד, מלא החיות שלו, הוא הדבר הראשון שמזהים בלהקה, יחד עם הנטיה שלו למשוך את ההברות, להשתמש במבטא בריטי כבד במיוחד, ולהשתמש בשברי הברות חסרות פשר (כמו שמדגים שם האלבום).

למרות שCome On Eileen שחותם את האלבום הוא בכל זאת השיר החזק ביותר בו, 9 השירים שבאים לפניו מוכיחים שהיה להם עוד הרבה מה להציע. החל מהפותח The Celtic Soul Brothers שנשמע כמו שיר קאנטרי סוחף בניחוח אירי, Let's Make This Precious שנשמע קצת כמו סקא בזכות כלי הנשיפה הדומיננטיים (אך הכוכב האמיתי בו הוא הכינור), או Plan B הפוסט-פאנקי ברוחו, ועד שירים גוספלים ושחורים יותר ברוחם כמו Liars A To E או All in All. כך האלבום דוהר משיר סוחף אחד לאחר עד שמגיעים ללהיט הסוגר, שהוא באמת שיר פופ מושלם, כבר כמעט בחוסר נשימה. שימו לב גם לקטעי הבונוס שכוללים גירסאות חיות לכמה מהשירים הבולטים (7 דקות של Come On Eileen למשל), קאברים (Respect, The Sound of Philadelphia) ושירים מקוריים שלא נכנסו לאלבום.

זהו אלבום עם אנרגיות של פאנק, ליריות של פולק ורוק צעיר ומלודי, ושמחת חיים פולקית. חגיגה של קטעים מלודיים, אנרגטיים ומדבקים שלא יוצאים מהאוזן, בדיוק כמו אותו להיט שמשום מה נשאר הירושה הרוחנית היחידה שלהם בעולם הפופ, בהחלט שלא בצדק.

Dexy's Midnight Runners – Too-Rye-Ay / 1982 / Label: Mercury